טבעת נישואין
הרב יניב חניאאטבתתשעה23/12/2014
שאלה:
למה טבעת נישואין צריכה להיות "פשוטה"? מה ההגדרות ההלכתיות לטבעת?
תשובה:
מבחינה הלכתית טבעת הקידושין צריכה להיות פשוטה יחסית, הסיבה לכך היא שבטקס הקידושין, כטקס מאוד מחייב מבחינה הלכתית, אנחנו מעוניינים ב"גמירות דעת". כלומר שכל אחד מהצדדים ידע בדיוק מה הוא מקבל ועל מה הוא מתחייב, ולכן נמנעים מלהשתמש בטבעות שיש בהן אבנים או קישוטים שקשה להעריך אותן כספית, מכיוון שאז הכלה עלולה לטעות בהערכת הטבעת, ולחשוב שהיא התקדשה בטבעת יקרה פי כמה משוויה האמיתי, דבר שפוגם ב"גמירות הדעת". נניח שהכלה התקדשה עם טבעת שיש בה אבן, והיא בטוחה שהיא יקרה מאוד, אולם מומחים לאבנים יודעים שהטבעת עולה מעט. במקרה כזה תיתכן אפשרות, תיאורטית, שהכלה תגיד אחרי שנים- "אילו ידעתי שהטבעת כל כך זולה, לא הייתי מתחתנת איתה..." זה כמובן לא יכול לבטל את הנישואין, אולם זה יכול לפגום ברמת ההתחייבות שלה. לכן נהוג לרכוש טבעות פשוטות יחסית שקל להעריך את שווין.כמו כן, על פי הסוד יש משמעות לצורתה העגולה המליאה של הטבעת.
תשובות נוספות בנושא-
דייט
מכיוון שיש קצת סכנה של חשיפה בכל דבר כזה (כלומר- יש סיכוי שהוא יעביר את זה הלאה), אני סבור שצריך את הסכמתה. אולם אם את רק מראה לו, זה נראה לי בסדר.
מכיוון שיש קצת סכנה של חשיפה בכל דבר כזה (כלומר- יש סיכוי שהוא יעביר את זה הלאה), אני סבור שצריך את הסכמתה. אולם אם את רק מראה לו, זה נראה לי בסדר.
נישואין
זו שאלה מעניינת, מצד אחד, לכאורה, למה לא? בסך הכל אורח החיים דומה ויש הרבה משותף. מצד שני, יש בהחלט הבדל גדול באמונות ובגישות. אני חושב שברור שאחד הצדדים יצטרך לוותר על כמה אמונות ודרכי חיים, כי יש הרבה הבדל. ממילא, השאלה האם להתחתן או לא תלויה ברמת הויתור שאחד מן הצדדים יאמץ. לדוגמא- אם הגבר הוא דת"ל, אבל מוכן לוותרונות בתחום, נניח בנושא מקום הלימודים של הילדים, או אם להיפך, זה אפשרי. אם לא, אני סבור שזה קשה מאוד. כדתי לאומי שחי עם חברים מאוד מאוד טובים חרדיים, אני מוצא הבדלים וקשיים ביום יום בעניין ולכן אם שני הצדדים מאוד מחופרים בעמדות, זה יכול להיות קשה.
כמובן שזה שונה אם מדובר על אהבה גדולה שנולדה לפני וכעת זה המחסום היחיד, ששם יש מקום לבחון כל מיני הסדרים מעשיים, לבין הצעה שעוד לא נבדקה שאז לדעתי חשוב לבדוק את מידת המחוייבות של כל צד לויתורים.
זו שאלה מעניינת, מצד אחד, לכאורה, למה לא? בסך הכל אורח החיים דומה ויש הרבה משותף. מצד שני, יש בהחלט הבדל גדול באמונות ובגישות. אני חושב שברור שאחד הצדדים יצטרך לוותר על כמה אמונות ודרכי חיים, כי יש הרבה הבדל. ממילא, השאלה האם להתחתן או לא תלויה ברמת הויתור שאחד מן הצדדים יאמץ. לדוגמא- אם הגבר הוא דת"ל, אבל מוכן לוותרונות בתחום, נניח בנושא מקום הלימודים של הילדים, או אם להיפך, זה אפשרי. אם לא, אני סבור שזה קשה מאוד. כדתי לאומי שחי עם חברים מאוד מאוד טובים חרדיים, אני מוצא הבדלים וקשיים ביום יום בעניין ולכן אם שני הצדדים מאוד מחופרים בעמדות, זה יכול להיות קשה.
כמובן שזה שונה אם מדובר על אהבה גדולה שנולדה לפני וכעת זה המחסום היחיד, ששם יש מקום לבחון כל מיני הסדרים מעשיים, לבין הצעה שעוד לא נבדקה שאז לדעתי חשוב לבדוק את מידת המחוייבות של כל צד לויתורים.
סגולות
אני חושב שזה רק מנהג שמשמעותו "סימן טוב", כלומר זו לא סגולה או משהו מיסטי, אלא סימן טוב למשפחה. אני מכיר הרבה מאוד אנשים (רוב האנשים שאני מכיר) שאו לא שוברים בכלל צלחת או לא שומרים את השברים.
אני סבור שאת יכולה לזרוק את השברים אם את לא רוצה אותם.
אני חושב שזה רק מנהג שמשמעותו "סימן טוב", כלומר זו לא סגולה או משהו מיסטי, אלא סימן טוב למשפחה. אני מכיר הרבה מאוד אנשים (רוב האנשים שאני מכיר) שאו לא שוברים בכלל צלחת או לא שומרים את השברים.
אני סבור שאת יכולה לזרוק את השברים אם את לא רוצה אותם.
מאורסים
זה כולל את כל המפגשים של לפני החתונה, אותה בעיה ואותה תשובה. מכיוון שזה מקובל כך היום, הרי שיתכן והארוסה לא תרצה להמשיך אם לא יפגשו וזה יכול לגרום לבעיות, ומכיוון שנהגו כיום להיפגש בין האירוסין (השידוכין) לחתונה, הכלל שאמרנו תופס גם לגבי זה.
זה כולל את כל המפגשים של לפני החתונה, אותה בעיה ואותה תשובה. מכיוון שזה מקובל כך היום, הרי שיתכן והארוסה לא תרצה להמשיך אם לא יפגשו וזה יכול לגרום לבעיות, ומכיוון שנהגו כיום להיפגש בין האירוסין (השידוכין) לחתונה, הכלל שאמרנו תופס גם לגבי זה.
דייטים
זו שאלה קשה, חכמים קבעו שיש מקרים שבהם ניתן לשקר שקר לבן, אולם המקרה שאת מתארת הוא לא אחד מהם במפורש. מצד שני אני מאוד מבין את החשש שלך לספר למי ששואל שוב ושוב. אני חושב שהפתרון צריך להיות "שקר לבן", דהיינו לא לומר במפורש כן ולא לומר שקר ממש- משהו כמו- "כרגע יש משהו שמתבשל", "בתקופה האחרונה אני עייפה קצת ומחפשת יותר מנוחה" וכדומה... דברים שאין בהם אמירה ישירה מצד אחד ומצד שני הם לא שקר ישיר.
זו שאלה קשה, חכמים קבעו שיש מקרים שבהם ניתן לשקר שקר לבן, אולם המקרה שאת מתארת הוא לא אחד מהם במפורש. מצד שני אני מאוד מבין את החשש שלך לספר למי ששואל שוב ושוב. אני חושב שהפתרון צריך להיות "שקר לבן", דהיינו לא לומר במפורש כן ולא לומר שקר ממש- משהו כמו- "כרגע יש משהו שמתבשל", "בתקופה האחרונה אני עייפה קצת ומחפשת יותר מנוחה" וכדומה... דברים שאין בהם אמירה ישירה מצד אחד ומצד שני הם לא שקר ישיר.
רב
א) אני חושב שאין ממש רבנים שיודעים, אולי בודדי בודדים, וגם הם, אם הם גדולים באמת, הם לא עושים את זה בפועל.
ב) יש כל כך הרבה טעויות אפשריות, כל כך הרבה גורמים שרק תאריך הלידה לא יכול להיות פרמטר אמיתי.
ג) גדולי עולם וגדולי הדורות תמיד טענו שאין צורך ללכת לדברים כאלו, מה גם שבימינו יש כל כך הרבה שקרנים ורמאים שכמעט אי אפשר לדעת מי מרמה ומי לא.
ד) אני בטח ובודאי שלא עושה דברים כאלו.
א) אני חושב שאין ממש רבנים שיודעים, אולי בודדי בודדים, וגם הם, אם הם גדולים באמת, הם לא עושים את זה בפועל.
ב) יש כל כך הרבה טעויות אפשריות, כל כך הרבה גורמים שרק תאריך הלידה לא יכול להיות פרמטר אמיתי.
ג) גדולי עולם וגדולי הדורות תמיד טענו שאין צורך ללכת לדברים כאלו, מה גם שבימינו יש כל כך הרבה שקרנים ורמאים שכמעט אי אפשר לדעת מי מרמה ומי לא.
ד) אני בטח ובודאי שלא עושה דברים כאלו.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא הלכה
מוצרים
